בג"צ דחה העתירות בדבר התנהלותה של הועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006

הנשיאה ד' ביניש:

           שוב מונחת על שולחננו הכרעה הנוגעת לדרך הילוכה והתנהלותה של הועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 (להלן: ועדת וינוגרד, או הוועדה).

           זו הפעם העניין מתמקד בהשתלשלות הדברים שהתרחשה בעקבות פסק-דיננו בבג"ץ 6666/07, 7020 הסנגוריה הצבאית נ' הועדה לבדיקת אירועי המערכת בלבנון 2006 והיועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, 4.9.2007) (להלן: בג"ץ 6666/07). באותה פרשה הצהירה הוועדה בפני בית משפט זה כי העקרונות של סעיף 15 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968 (להלן: חוק ועדות חקירה) מחייבים אותה בפעולתה. בהתאם לכך, התחייבה הוועדה "ליתן הודעה למי שעלול להיפגע מהדו"ח [הסופי] ולהודיעו מהי הפגיעה הצפויה; ליתן לו זכות עיון בחומר הראיות הרלוונטי לפגיעה הצפויה; ולאפשר לו את זכות הטיעון בפני הוועדה...". 

           כחודשיים לאחר מתן פסק-הדין האמור, הודיעה הוועדה כי אין בכוונתה לפרסם מסקנות והמלצות אישיות בדו"ח הסופי שיש בכוונתה להגיש לממשלה. לשיטת הוועדה, כפועל יוצא מכך אין היא מחויבת לשלוח הודעות למימוש זכות הטיעון בפניה בטרם הגשת הדו"ח הסופי האמור. שתי העתירות שבפנינו מכוונות כנגד עמדתה האמורה של הוועדה. בבג"ץ 8793/07 מבקשת העותרת כי נורה לוועדה לבטל את החלטתה שלא לפרסם מסקנות אישיות והמלצות אישיות בדו"ח הסופי שתפרסם. בבג"ץ 8923/07 מבקשת העותרת כי נורה לוועדה למסור הודעות מתאימות למי מקציני וחיילי צה"ל, העלולים להיפגע במישרין או בעקיפין מהממצאים, מהמסקנות ומההמלצות שייכללו בדו"ח הסופי, על-מנת לאפשר להם לממש את זכות הטיעון והעיון שלפי הטענה התחייבה הוועדה להעניקן.

           ייאמר כבר עתה כי מקריאת החומר בעתירות שבפנינו עולה כי עמדתה הנוכחית של הוועדה אינה תואמת את עמדתה בעבר, כפי שבוטאה בדו"ח החלקי שהגישה לממשלה ואף בהליכים קודמים בפני בית-משפט זה. פער זה מעורר שאלות אשר העותרים שלפנינו הצביעו עליהן. אף-על-פי-כן, לא השתכנענו כי בשלב בו נתונים הליכי עבודת הוועדה נמצאה עילה שבדין להתערבותו של בית-משפט זה, ולפיכך באנו למסקנה כי דין העתירות להידחות. בטרם נפרט את הטעמים למסקנתנו האמורה, נעמוד על עיקרי העובדות ועל השתלשלות העניינים שקדמה להגשת העתירות שלפנינו. על רקע זה, נפנה לדון בעתירות לפי סדרן.

השתלשלות העובדות הרלוונטיות לעתירות

1.        ביום 17.9.06 החליטה ממשלת ישראל להטיל על ראש הממשלה ושר הביטחון למנות ועדת בדיקה ממשלתית לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, התשס"א-2001 לבדיקת התנהלות הדרג המדיני והביטחוני במהלך מלחמת לבנון השנייה. סמכויותיה העקרוניות של הוועדה הותוו בכתב-המינוי שלה. להלן אביא כלשונם את נוסח הסעיפים בכתב המינוי, הרלוונטיים להמשך דיוננו:

" כתב מינוי

...

ג. הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון, בנוגע לדרג המדיני ולמערכת הביטחון בכל הנוגע למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ביום 12.7.06 בנושאים הבאים:

הדרג המדיני:

הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות באשר להתנהלות הדרג המדיני בכל הנוגע לניהול המערכה בצפון, שהחלה בפועל ביום 12.7.2006 מן ההיבט המדיני, הצבאי והאזרחי- ...

מערכת הביטחון

הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות, וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון, באשר להיערכות ולהתנהלות מערכת הביטחון בכל הנוגע למערכה בצפון (שהחלה בפועל ביום 12.7.2006), לרבות בתחומים ובנושאים כדלקמן:

...

ד. הוועדה תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, וכן המלצות ככל שתמצא לנכון, לרבות באשר לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בעתיד של הדרג המדיני ושל ראשי מערכת הביטחון, ובכלל זה החומרים והייעוץ הניתנים לגורמים הנ"ל.

ה. נוכח הצורך החיוני בהיערכות מהירה ובהפקת לקחים מוקדם ככל האפשר מול תרחישי האיום הקיימים נגד מדינת ישראל, מתבקשת הוועדה להגיש את דו"ח עבודתה בהקדם האפשרי; אם תמצא הוועדה לנכון, היא תהא רשאית להגיש דו"ח ביניים או דו"ח חלקי, בנושאים בהם קיימת לדעתה דחיפות ביישום מסקנותיה והמלצותיה.

...".

(ההדגשות הוספו- ד.ב)